החירות הטבעית והמשפט המקובל

אנו מסכמים את החירות הטבעית ואת הבסיס של המשפט המקובל כדלקמן:

כל גבר, אישה וילד נולדים והם מטבעם חופשיים, שווים וריבונים, ובעל ידיעה אינהרנטית של מה נכון ולא נכון. לפיכך, איש אינו יכול להיות כפוף לאחר או לסמכות חיצונית כלשהי, שכן כל חוכמה וחירות אינהרנטית הופכת אותם ליצירות שלמות ומספיקות בפני עצמן, בתוך קהילה רחבה יותר של שווים. אלו הן הזכויות הבלתי ניתנות לביטול שלך;

ריבונות אישית זו היא השתקפות של חוק הטבע הרחב יותר, לפיו כל החיים מטבעם אינם ניתנים לחלוקה וממוקמים במשותף להישרדותם ולאושרם של כולם. בכל חברה צודקת, המשותף הזה מעניק לכל האנשים את הזכות הבלתי ניתנת לערעור לכונן בינם לבין עצמם שלטון משלהם, ולהגן על עצמם מפני כל עריצות או אלימות, לרבות זו שנגרמה על ידי רשויות חיצוניות.

"כל רשות השולטת באופן לא צודק ושרירותי, ללא הסכמה חופשית ובלתי כפויה של העם, איבדה את זכותה לשלוט וניתן להפיל אותה כדין - ממשלה לא צודקת אינה ממשלה אלא עריצות" - אפלטון

חוק טבעי זה מוליד את המשפט המקובל המנהגי שמטרתו להגן על החירויות והריבונות הטבועות של גברים ונשים בקהילה על ידי שמירה על שוויון ושלום ביניהם. 

החוק המקובל שואב את סמכותו מהעם עצמו, ומהיכולת של העם לדעת מה צודק ולשפוט בעצמו נכון ולא נכון. יכולת זו באה לידי ביטוי במערכת מושבעים של שנים עשר אנשים הנבחרים בחופשיות שהם השופטים והסמכות האולטימטיביים בבתי המשפט המקובלים.

מבחינה היסטורית, המשפט המקובל וביטויו המוקדם במגנה כרטה של 1215 התעוררו באנגליה לאחר הכיבוש הנורמני במאה ה-11 כמעוז הגנה של העם מפני השלטון השרירותי של אליטות שמונו בעצמן כמו מלכים ואפיפיורים. 

סמכותן של האליטות הללו נגזרה באופן לא טבעי, מלוחמה, כיבוש וגניבת כדור הארץ, ולא מהסכמת הקהילה ובסיסה, החוק האלוהי של שלום ושוויון. 

שלטון עילית זה עלה בצורה החזקה ביותר באימפריה הרומית ובצאצאה, כנסיית רומא, שלפי אמונתה אלוהים הוא שולט וכובש, וכל האנשים נתינים של האפיפיור.

שלטון שכזה המבוסס על כיבושים של האליטות האפיפיורות והמלכותיות הוליד מערכת משפטית המכונה חוק אזרחי או רומי, ואת האמונה שגברים ונשים אינם ניחנים ביכולת שלטון עצמי וחוכמה. 

כל החוק והסמכות נגזרים אפוא מבחוץ, מחוקים שהוכנו והוטלו על ידי שליט, בין אם הוא אפיפיור, מונרך או ממשלה.

מערכת זו התפתחה מהפילוסופיה האריסטוטלית ומדיני הקניין הרומיים שבה הבריאה מחולקת והיחס לבני אדם הוא כאל רכוש ורכושם של אחרים, וככאלו הם נטולי חירויות מובנות. 

העם משועבד לפיכך בכל מובן, מנותק מהעולם הניתן בחופשיות ובמשותף לכולם. 

מערכת עבדים זו מדרגת ומסווגת את כל האנשים, ומעניקה "חירויות" מוגבלות (זכויות עבדים) המוגדרות ומוגבלות באמצעות חוקים שהונפקו על ידי שליטים.

לפיכך, המשפט המקובל והאזרחי (רומי) מנוגדים ביסודם ונמצאים במלחמה זה עם זה. 

לא ניתן ליישב אותם, שכן הם נובעים משני מושגים שונים לחלוטין של אנושיות וצדק: המשפט המקובל מכיר את החיים כמתנת חינם הניתנת באופן שווה לכולם, בעוד שלפי החוק האזרחי, החיים הם פריבילגיה מותנית, והאנושות היא אוכלוסיית עבדים מנוהלת. 

בהתאם לכך, ממשלות פועלות בפועל לפי החוק האזרחי (חוקי) ומבזות או מתעלמות מהחוק המקובל לחלוטין באמצעות שלטון בתי המשפט הנשלטים על ידי שופטים חסרי דין וחשבון.

הצורה הקיצונית ביותר של משפט אזרחי/רומי מבוסס אליטה היא מה שנקרא חוק האפיפיור או החוק הקנוני, המגדיר את כנסיית רומא כסמכות הלגיטימית היחידה עלי אדמות שכל שאר החוקים, האנשים והממשלות כפופים לה. 

החוק הקנוני הוא שלטון עצמי ואינו אחראי לחלוטין לשום דבר מלבד עצמו.
מאחורי חזית הרטוריקה הנוצרית שלה, הכנסיה הקתולית הרומית היא כת ניאו-פגנית המבוססת על שיטת פולחן הקיסר הרומי מסוף המאה ה-3 הידועה בשם Sol lnvictus, שבה ריבון אחד זכאי להיות אלוהים ואדון (Deus et Dom/nus) שולט בשמים ובארץ : באופן רשמי הקיסר ועכשיו האפיפיור. 

הכת הרודנית הזו לא במפתיע הייתה הסיבה ליותר לוחמה, רצח עם, כיבוש ורצח מכל מעצמה בהיסטוריה האנושית, והיא ממשיכה להוות את האיום הגדול ביותר על החוק המקובל וחירות האדם.

כנסיית רומא הייתה הראשונה והיא התאגיד הוותיק ביותר על הפלנטה שלנו: ישות משפטית המיועדת להגנה על עריצים, שמבטלת את האחריות האישית והאחריות של האליטות לכל פשע או כיבוש שהן מבצעות.
מרומא והותיקן הפיץ את ההדבקה שמאיימת כעת להרוס את כוכב הלכת שלנו ואת חיינו, שכן אוליגרכיה תאגידית חסרת דין וחשבון בכל מקום מערערת את החירות ואת בריאות הפלנטה שלנו על ידי הכפפה של כל החיים לרווח וכוח.

ברגע זה ממש של כיבוש תאגידי והכניעה שלו לאנושות, מתעוררת תנועת נגד להגדיר מחדש את התכלית האלוהית ואת פעולתה באמצעות החוק המקובל, ולהשיב את האדמה והאנושות להוויה הטבעית שלהן כגוף משותף. 

תנועה זו צפויה בתנ"ך ובנבואה כזמן שבו כל האנשים חוזרים לשוויון הטבעי שלהם, נטולי כל פילוגים, זכויות יתר ודיכוי, כדי לחיות בהרמוניה עם הבריאה ועם זה.

החזרה זו של האנושות למצבה הטבעי של חירות ושוויון היא מטרה אלוהית. 

זה מתחיל בביטול אקטיבי של כל הסמכויות והמוסדות הקיימים הנגזרים מהמשפט האזרחי הרומי, והחלפתם בממשל חדש בסמכות השיפוט של המשפט המקובל. 

יצירת אותה סמכות חדשה לחוק הטבע בקרב האנושות המשוחררת היא המטרה הבסיסית של בתי המשפט המקובלים.